,כשאנחנו ניגשים לשאלות בגיאומטריה ובטריגונומטריה אנחנו משתמשים באוסף של נתונים שמתלכדים יחד באמצעות משפטים לטענות
כך עד אשר אנחנו מגיעים לטענה אולטימטיבית שאנחנו מתבקשים להוכיח בסעיף

הפתרון שלנו בסוג השאלות הזה הוא אנכי, מלמעלה למטה, אבל אנחנו יכולים להשתמש בטריק פשוט שיכול הרבה פעמים
להפוך את החיים שלנו לקלים יותר

אם נסתכל על השאלה מהסוף להתחלה, כלומר, אם במקום להסתכל על נתונים ולנסות להפיק מאלו טענות - נביט בטענה ונשאל את עצמנו מתי זו נכונה, נוכל לקבל מספר אפשרויות



ניקח למשל שאלה שבה אנחנו צרכים להוכיח שמשולש מסויים הוא שווה שוקיים

יכולים להיות הרבה נימוקים שכתובים לפני הטענה האחרונה שנתבקשנו להוכיח לצורך ההדגמה נסתכל על שלושה מהם

ייתכן שהוכחנו שזויות הבסיס של המשולש שוות

ייתכן שהוכחנו שהגובה לצלע במשולש והתיכון לאותה הצלע מתלכדים

ייתכן שחפפנו משולשים שבנויים כל אחד משוק אחרת של המשולש


באמצעות הסתכלות על השאלה נוכן לפסול חלק מההתכנויות, לא ייתכן למשל, שהאפשרות האחרונה שהצגנו תהיה כיוון הפתרון שלנו במידה ויש לנו רק משולש אחד בסרטוט. לעומת זאת- סביר יותר שהאפשרות הראשונה תהיה כיוון פתרון אפשרי 
בהחלט במידה ורוב הנתונים שלנו בשאלה סובבים סביב זויות. ברגע שהתבייתנו על כיוון אנחנו נכוון להוכיח את האפשרות שאנחנו מעריכים כנכונה- כלומר, לאחר שצמצמנו וסגרנו על השאלה מלמטה- נשוב לפתור אותה כרגיל באמצעות הנתונים שלנו
כך צמצמנו ופישטנו את ההוכחה. ניתן לחזור על העיקרון כמה פעמים, עם זאת חשוב מאוד לשמור תמיד על ראש פתוח ולנסות
אפשרויות וכיוונים אחרים במידה והאפשרות שעליה הימרנו לא מובילה אותנו לאורך זמן אל פתרון השאלה


כעת ניתן מספר דוגמאות שימושיות שבהן ההברקה שימושית ולרוב גם קולעת